הפלרת המים על אי-דיוקים שבשגרה
הפלרה מאת: גדעון מישניבסקי
הפלרת המים בישראל, נוהגת זה עשרות שנים ( קרוב למחצית המאה ). ורק עתה - זכתה להדים ציבוריים ( הרצאות, הפגנות, מאמרים, סקרים ותשדירים ), רועמים ( עתים גם צורמים ). ומטבע הדברים, נתפלג לו ציבור מביני דבר - והם לא רבים - בנושא לשני זרמים: מצדדים ומתנגדים (proponents and opponents) למעשה ההפלרה. עובדה שרירה, עקבית ועגומה ככל שתהא - צר לי לקבול ולקבוע - היא כי שני הצדדים הניצים, אינם לרוב "יודעים על מה הם מדברים "...
ותחילה ובקצרה - הפלרה, מהי? מדובר בהוספת אניון הפלואוריד ממקורות, אם מינרליים טבעיים או סינטטיים ( כמקובל היום ), למים, בכמויות מדודות, במטרה מוצהרת להגן, בדרך זו, עקיפה, על שיני עולי הימים, מפני רקב (עששת). ולא זו בלבד שאין ההפלרה מיטיבה עם השן, היא גם מחוללת פלואורוזיס השן ( כתימה, רכוך ונשירה של השיניים )... וזאת, חלף התעמולה החינוכית המתבקשת: " אל תאכלו מתוק"... ולמה הדברים דומים? נהגי ישראל, שומה עליכם להדליק אורות, בין אפריל לנובמבר, אפילו תכה חמה במלוא עוזה ...וכאן נקרה על דרכנו המוקש הראשון. לא כולם יודעים או מבינים, מה בין פלואור ופלואוריד? ובכן הפלואוריד הוא אטום פלואור אשר רכש אלקטרון. רוצה לומר: אניון בתמיסה המימית. ואין זאת בושה לא לדעת ולשאול. זכורני כי גם הממונה על בריאות השן במשרד הבריאות וקודמו לתפקיד, נוקשו בלשונם בוועדת הכנסת, ולא כל כך ידעו, בתחילה ובמחילה, מה בין לבין...
הפלואור הוא, אגב, יסוד רעיל. כמו הארסן או העופרת, קצת פחות או קצת יותר... פלואור הוא היסוד השלושה - עשר, לפי סדר נפיצות, בקרום כדור הארץ, עליו אנו,חי, צומח ובני האנוש, חיים. יחד עם זאת, אין הפלואור בחינת יסוד חיוני למערכות גופנו ( בנגוד לסידן או המגנזיום, לדוגמה ). תעמולת המפלירים "הפכה " הפלואור, לכזה החיוני למערכות הביולוגיות, אך לאחרונה. ולענין זה האחרון, מן הראוי לזכור, כי חלב אם, נושא אך 0.005 חלקים למיליון פלואור ( וזאת, חרף היות האם ניזונה ממוצרי חקלאות מדושנת פוספט מודרנית וגם שותה מים מופלרים )... וזהו רכוז הנמוך פי 200 ממה שמכונה הרמה המיטבית ( 1 חלקים למיליון ) של הפלואור...
פלואור בטבע מצוי במינרלים בוני הסלעים. ברם, עיקר הפלואור, מן ההיבט הכמותי, הריהו מתמיר או נלווה במינרל האפטיט. האפטיט הוא מרכיב יסודי של סלעי הפוספוריט - הגלם לסופרפוספט, המדשן הנודע. ממש כשם שעיקר נפח מתכת הכסף בחלד, ספון כיסוד מתמיר במינרלים של עופרת ...
בתהליכי השבחת הפוספוריט ו/או ייצור דשן הסופרפוספט, משתחרר לו פלואור בצורת סיליציום פלואורי (SiF4) - גז , נדיף. הוא נחשב רעיל למהדרין. אי לכן כולאים אותו - באמצעות מסננים הולמים. מתקבל רפש המכיל 23% חומצה הידרוסיליצופלואורית (H2SiF6). רפש זה, ללא טהור, נמהל במים...הבה נתעכב, תחילה ובראשונה על מהות החומצה. זוהי חומצה חזקה. חזקה עוד יותר, בתנאים מסויימים, מן החומצה הגופריתנית המוכרת לרובנו...יש לנו כאן, לבד מן המימן, רדיקל חומצי סבוך של הכסא- פלואוריד.
ובמאמר מוסגר: כאשר נשאל, בתשדיר הרדיו, איש משרד הבריאות מדוע עושים שמוש בחומצה, לצורך ההפלרה, הוא השיב מיניי וביי: החומצה מכילה פלואור... אולם אין מן הבחינה ובמובן הכימי דומה בין סידן פלואורי ובין הסיליציום הכסא פלואוריד. לפי שהקשר הכימי במקרה הראשון, שהוא יונארי, קל יותר מבמקרה השני... שפיעת הפלואוריד למים תהיה קלה יותר במקרה של הסידן פלואורי. וגם לא ברור, עד עצם היום הזה, מה קורה את החומצה כאשר היא נמהלת במים ( עוברת מה שקרוי הידרוליזה )...
מאידך ברי לנו, כי החומצה, ולוא גם בכמויות מזעריות, רב לה בהמסה ואסוף עופרת מתוך אלמנטים שבצנרת...התעמולה הרשמית גורסת ויודעת לספר, כי המים בישראל מופלרים מאז 1981 ולא היא. עוד בשנות הששים המאוחרות הופלרו המים בירושלים. והירושלמים היוו, אליבא דאמת, שפני נסיון למעשה ההפלרה... ולא רחק היום בו נתהדרה עיריית הבירה ב- 3,7 חלקים פלואור במי השתייה של תושביה ( היום - הס מלהזכיר )...
הרמה המיטבית המקובלת כיום היא 1 חלקים למיליון פלואור במים. רמה מיטבית, כמוה כתקנים למיניהם ומיגווניהם - משתנים, מעצם טיבם, כל הזמן... הרופא גורג ואלדבוט (G. L Waldbott ) קובע בספרו: "הפלרה, הדילמה הגדולה", משנת 1978, כי רמה שמעל ל 0,2- חלקים למיליון פלואור במים איננה בטוחה, כלל ועיקר... טעות אחת, רווחת ומושרשת היא האמונה כי הפלואור משייט לו במים, מתוקים כמלוחים, בטבע בצורת התרכובת סידן פלואורי, ולא היא. הסידן פלואורי הריו מלח קשה תמס במים והריהו מטרפד, דרך קבע וכלל את " מסעות" הפלואור. הפלואור עושה דרכו בים בנהר ובאגם כמגנזיום פלואורי, דוקא...
שלוש הן, לעניות דעתי, תופעות, כמו רעות-חולות, זו בזו כרוכות, אשר מעיבות קשות על אורחותינו וחיינו. ה"פצוץ" הדמוגרפי ( התרבות האוכלוסין בעולם ), הכורח לייצר מזון, מהר והרבה והשמוש המגביר חילים בדשן הפוספטי ( נושא הפלואור וגם יסודות "רעים" קורנים ). הפלואור, המשתייך למשפחת היסודות ההלוגניים, מנשל יוד מבלוטת התירואיד. וכה הוא פוער פתח למאות של מחלות, אשר ביסודן החסר של יוד בתירואיד. המהפכה התעשייתית אשר שחררה הפלואור מחרצובותיו בנבכי אמא אדמה והעלתה אותו על במתי ארץ.
דלקות ריאות קטלניות תכפו ופקדו האנושות, בד בבד עם התגברות הדישון החקלאי בסופרפוספט, בשנות השלושים למאה החולפת. ואחרון - ההפלרה. מודעת היא כי אדם כיום כבר רווי בפלואור. פלואור ממי השתייה, פלואור מן המזון, מן האויר מתכשירי הפה והשיניים ועוד כהנה וכהנה... וקיימת כמו סגרגציה בין הבריות מכורח ההפלרה. חולי כליות, תנוקות והעובדים פיזית בשמש הקופחת ( שותים יותר ) פגיעים כמובן יותר. כמו גם דלי האמצעים אשר אין ידם משגת לקנות המים המבוקבקים...
ההפלרה, מסתברא, איננה אלא פועל שטני, המפלה בין איש לרעהו ופוגם באשיות הדמוקרטיה, אם תרצו...ובכלל ה"החדרה" של תרופה לכולם, דרך המים היא ענין נפסד הראוי לכל גינוי. הן לא ירחק היום בו יאנסו אותנו, סרבני החיסונים, להתחסן, בדרך נלוזה זו, כנגד שפעת החזירים...
http://www.uma.org.il/הפלרת-מי-שתייה.htm
המחבר הוא גיאולוג - כימאי, מוסמך האוניברסיטה העברית, ירושלים.
בן 71 , יליד תל-אביב. שימש באקדמיה ואחר כך- כיועץ למדען הראשי של משרד התמ"ת.
מחברם של עשרות מאמרים בנושאי הגיאולוגיה, פאליאונטולוגיה, ביוגיאוכימיה של האדם ובריאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה